You are currently browsing the category archive for the ‘כללי’ category.

אחרי כמעט 50 שנה של נתק, חידשה אמש (ד') קוסטה ריקה את הקשרים עם השכנה קובה. "אין כל היגיון להמשיך בנתק הרשמי, כאשר פתחנו ערוצים של שיתוף פעולה במגוון איזורים, ויש לנו יחסים מסחריים וקונסולריים עם הוואנה", אמר נשיא קוסטה ריקה, אוסקר אריאס.

קוסטה ריקה ניתקה את הקשרים עם קובה בשנת 1961, שנתיים לאחר המהפכה של פידל קסטרו, אבל במשך השנים היו בין שתי המדינות יחסים מסחריים ולאחרונה אף קונסולריים.

מקור חדשות – בעולם nrg – קוסטה ריקה חידש את היחסים עם קובה.

מודעות פרסומת

אחרי כמעט 50 שנה של נתק, חידשה אמש (ד') קוסטה ריקה את הקשרים עם השכנה קובה. "אין כל היגיון להמשיך בנתק הרשמי, כאשר פתחנו ערוצים של שיתוף פעולה במגוון איזורים, ויש לנו יחסים מסחריים וקונסולריים עם הוואנה", אמר נשיא קוסטה ריקה, אוסקר אריאס.

קוסטה ריקה ניתקה את הקשרים עם קובה בשנת 1961, שנתיים לאחר המהפכה של פידל קסטרו, אבל במשך השנים היו בין שתי המדינות יחסים מסחריים ולאחרונה אף קונסולריים.

מקור: חדשות – בעולם nrg – קוסטה ריקה חידש את היחסים עם קובה.

קוסטה ריקה: המדינה הקטנה בדרום-מרכז אמריקה נחשבת לאחת המדינות הבטוחות ביותר באמריקה הלטינית. בעוד שאר המדינות ביבשת אינן נהנות ממוניטין בטוח וגניבות, שדידת תיקים ומעשי אלימות  הם דבר שבשגרה, דווקא קוסטה ריקה נהנית משיעור פשע נמוך מאוד. התושבים נחשבים לאדיבים ושלווים, דבר המוסיף לאווירה המיוחדת במדינה האקזוטית הזו.

 חשוב לזכור: לא משנה כמה היעד ידידותי, הסכנה לאישה המטיילת לבדה לעולם לא נעלמת כליל. נשים מטיילות צריכות תמיד להישמר ולהקפיד על כמה כללי בטיחות וביטחון אישיים. אינטואיציה נשית היא דבר נהדר, אבל לא כדאי להסתמך עליה בלבד.

Ynet לכי לך: טיפים לנשים שמטיילות לבד – תיירות.

רפובליקת קוסטה ריקה (בספרדית: República de Costa Rica) היא מדינה בדרום מרכז אמריקה הגובלת עם ניקרגואה בצפון, הים הקאריבי במזרח, פנמה בדרום-מזרח, ועם האוקיינוס השקט במערב ובדרום-מערב. קוסטה ריקה נבדלת ממדינות אחרות במרכז אמריקה ובאמריקה הלטינית בכלל בכך שהיא דמוקרטיה יציבה, מזה עשרות שנים, ומצבה הכלכלי איתן יחסית.

 היסטוריה
החוקר כריסטופר קולומבוס היה האירופי הראשון שהגיע לחופי קוסטה ריקה (כיום המטבע הקוסטה ריקאי קרוי על שמו- "Colon"- קולומבוס בספרדית) קולומבוס התרשם מהעושר המופגן שהציגו בפניו ראשי השבטים האינדיאנים וקרא למקום "Costa Rica" ("החוף העשיר" בספרדית). אולם למעשה הייתה קוסטה ריקה אזור קשה למחייה ונטול אוצרות טבע, סיבה שבגללה נעזב האזור לנפשו משליטת האימפריות של האצטקים והאינקה, שנטשו את קוסטה ריקה תקופה קצרה בלבד לפני בוא האירופים. ניסיונות ההתיישבות של ספרד על אזור החוף הקאריבי נכשלו וב-1521 הוקמה המושבה הספרדית הראשונה, קרתגו, באזור ההרים המרכזי בקוסטה ריקה. משום שלא נמצאו זהב וכסף נותרה המושבה מבודדת וענייה. נסיונות ההתפשטות של הספרדים נכשלו והם הובסו פעמים רבות בקרבות עם שבטי האינדיאנים המקומיים. חמשת הרי געש הפעילים של קוסטה ריקה ורעידות אדמה תדירות מנעו הקמה של יישוב קבע מבוסס. כך נותרה המושבה קרתגו מבודדת וקוסטה ריקה הייתה מנותקת למעשה מן האירועים החשובים שהתרחשו באירופה ואמריקה המרכזית.

הבאת הקפה לקוסטה ריקה ב-1808 חיזקה את מצבה הכלכלי. משום שרוב אוכלוסיית האינדיאנים המקומית נתדלדלה בינתיים ממחלות שהביאו האירופים, נאלצו החוואים בקוסטה ריקה לגדל את הקפה בעצמם, לכן הצליחה קוסטה ריקה לשמור על אחוז אוכלוסייה אירופית גבוה ביחס לשאר מדינות אמריקה הלטינית. מספר עבדים ממוצא אפריקאי אמנם הובא לאזור החוף הקאריבי של קוסטה ריקה. עם זאת, קוסטה ריקה נותרה מבודדת, ולמעשה לא השפיעה כלל על מהלך האירועים במרכז אמריקה. הידיעות על שחרורה של קוסטה ריקה מספרד ב-1821 הגיעו באיחור של חודש. ב-1823 הדיח הגנרל המקסיקני אנטוניו דה סנטה אנה את קיסר מקסיקו והכריז על רפובליקה. המחוזות של מרכז אמריקה הכריזו בתגובה על ניתוקם ממקסיקו ועל הקמת הפרובינציות המאוחדות של מרכז אמריקה. הפדרציה החזיקה מעמד עד 1839, אך התפוררה ל-5 מדינות, אחת מהם היא קוסטה ריקה. עם הצלחת גידולי הקפה בקוסטה ריקה התחזק המאבק על השלטון בין 5 משפחות של בעלי אחוזות בקוסטה ריקה.

ב-1856 ניסה ההרפתקן האמריקאי ויליאם ווקר לשעבד את מדינות מרכז אמריקה כדי שאוכלוסייתן, בסיוע עבדים מאפריקה, תכרה תעלה בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט. הוא זכה לתמיכתו של הנשיא האמריקאי ג'יימס ביוקנן ולסיוע כספי של משקיעים אמריקאים נוספים. בעזרת שכירי חרב קובנים הוא השתלט על ניקרגואה. נשיא קוסטה ריקה, חואן רפאל מורה, הורה על גיוס ויצא להלחם בווקר ובחייליו. צבא קוסטה ריקה חסר הניסיון הצליח להדוף את צבא השכירים הקובנים לאחוזה במחוז גואנקסטה, על גבול ניקרגואה. הקרב לבסוף הוכרע בשריפת האחוזה על ידי החייל חואן סנטמריה, פעולה שעלתה לו בחייו, אך הפכה אותו לגיבור הלאומי של קוסטה ריקה. קוסטה ריקה ניצלה את ההזדמנות וסיפחה את כל מחוז גואנקסטה לשטחה. הנשיא מורה נלכד בדרכו חזרה על ידי בעלי אחוזות יריבים והוצא להורג. גם ויליאם ווקר הוצא להורג לאחר שנתפס בניסיון בריחה, בהונדורס.

לאחר תקופת שלטונו של הדיקטטור פדריקו טיקונו גרנדוס התייצבה בקוסטה ריקה הדמוקרטיה. ב-1948 הוביל חוזה פיגרז פרר התקוממות נגד הממשלה בטענה שהבחירות היו מזויפות. מלחמת האזרחים נמשכה 44 יום, בסיומה נקבעה חוקה חדשה. במסגרת החוקה החדשה הוחלט על ביטול הצבא, וב-1 בדצמבר 1948 נערך טקס רשמי במהלכו הרס הנשיא חוזה פיגרז פרר את מגדל השמירה באחד מבסיסי הצבא – ובכך סימל את ביטולו של הצבא. קוסטה ריקה הייתה המדינה הראשונה בעולם שביטלה את הצבא באופן חוקתי. מ-1953 מתקיימות בחירות בקוסטה ריקה על פי החוקה החדשה.

 פוליטיקה
קוסטה ריקה היא רפובליקה דמוקרטית. כל 4 שנים נבחרת מחדש האספה המחוקקת בת 57 חברים והנשיא. 22 שופטי בית המשפט העליון נבחרים על ידי האספה המחוקקת.

 מפל בקוסטה ריקהעד סוף המאה ה-20, ובמידה מסוימת אף היום, היוותה ומהווה קוסטה ריקה את המדינה הדמוקרטית ביותר באמריקה הלטינית. מאז אמצע המאה ה-20 שורר בקוסטה ריקה משטר רב-מפלגתי יציב בצורה שאינה אופיינית כלל וכלל לאזור. לקוסטה ריקה מסורת ארוכת שנים של שמירה על זכויות האזרח ושל עזרה סוציאלית. למעט כוח משטרתי קטן, לא קיים כל צבא בקוסטה ריקה; המדינה לא הייתה מעורבת בכל סכסוך שהוא בעשרות השנים האחרונות. קוסטה ריקה הייתה בין המדינות המעטות שתמכו במלחמת עיראק באו"ם.

 יחסי קוסטה ריקה עם ישראל
במשך שנים רבות, הייתה קוסטה אחת המדינות היחידות שהחזיקה את שגרירותה בירושלים. רק בשנת 2006 העבירה קוסטה ריקה את שגרירותה לתל אביב.

 כלכלה
התמ"ג לנפש בקוסטה ריקה עמד ב-2005 על 11,100 דולר לשנה, מספר המציב אותה קרוב למדינות מערב אירופה והרבה מעל לשכנותיה. התוצר הוא השני בגובהו באמריקה הלטינית.

באופן היסטורי התבססה הכלכלה על החקלאות: בעיקר גידול בננות, קפה, אננס וסוכר, וכן עץ ובקר.

אין בקוסטה ריקה משאבי טבע בכמויות משמעותיות – מלבד הטבע עצמו, שמהווה מוקד משיכה תיירותי. בעשורים האחרונים האחרונות עלתה חשיבותה של התיירות, במיוחד התיירות הסביבתית, שמהווה כיום את אחד התחומים העיקריים בכלכלת המדינה. בקוסטה ריקה פארקים לאומיים רבים המתוחזקים בצורה יעילה; מספר מיני הצומח והחי בקוסטה ריקה מסחרר ומושך תיירים רבים. כמות התיירים השנתית עלתה מ 780 אלף ב 1996 ל 1.5 מיליון ב 2004. התיירות מכניסה כיום יותר כסף זר מן הבננות והקפה, שני הגידולים החקלאיים הגדולים, יחד.

היציבות הפוליטית, רמת ההשכלה הגבוהה יחסית של האוכלוסייה, ועידוד מצד הממשלה, על ידי הקמת אזורי סחר חופשי, משכו השקעות גדולות מצד חברות זרות, ותרמו בשנים האחרונות לקידום מהיר של התעשייה במדינה. אינטל למשל פתחה מפעל גדול לייצור מיקרו-מעבדים, חלק מענף האלקטרוניקה המפותח במדינה, וחברת פרוקטור אנד גמבל קבעה במדינה את מרכז פעילותה בחצי הכדור המערבי. מיקומה של המדינה, באזור זמן של מרכז ארצות הברית ובטווח טיסה של שלוש שעות מלוס אנג'לס, לצד ההבדלים ברמות השכר בין ארצות הברית וקוסטה ריקה, הפכו אותה ליעד אטרקטיבי למיקור חוץ של חברות אמריקניות, למשל מרכזי תמיכה טלפונית או ניהול חשבונות. החקלאות מהווה 8.5 אחוז מן התוצר, (2005), התעשייה 29.7% (2004), והשירותים, בכלל זה תיירות, 61.8% (2004).

ארצות הברית היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של קוסטה ריקה, חלקה בכלל הסחר הבינלאומי של המדינה הוא 41%. שותפות חשובות אחרות הן יפן (8.1%) ומקסיקו (7.3%).

שיעור האבטלה נמוך, 6.6% (2004), והמדינה גם מושכת מהגרי עבודה רבים, במיוחד מניקרגואה השכנה. שיעור העוני עומד על 20.8% (2004). קיימת במדינה רשת ביטחון סוציאלית, שהפחיתה את העוני ב 15 השנים האחרונות.

האתגר הכלכלי המרכזי של המדינה הוא הפחתת הגירעון התקציבי, היות שהחזרי ריבית על חובות עבר מגיעים ל 30% מן ההכנסות השנתיות.
 גאוגרפיה
 
מפת קוסטה ריקהפרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

קוסטה ריקה ממוקמת באזור הטרופי, כ-10° צפונית מקו המשווה.
 דמוגרפיה
אוכלוסיית קוסטה ריקה מנתה מעט יותר מ-4 מיליון תושבים (2005). שיעור תושביה הלבנים של קוסטה ריקה הוא בין הגבוהים ביותר באמריקה הלטינית, לצד צ'ילה. בקוסטה ריקה, כמו בכל מדינות אמריקה הלטינית, קבוצות של אינדיאנים ומסטיסוס – בני תערובת לבנים-אינדיאנים. אירופים או מסטיסוס מונים ביחד כ 94 אחוז מן האוכלוסייה. שיעור הילידים נמוך במיוחד, פחות משני אחוז. כשלושה אחוזים מן התושבים הם שחורים, המרוכזים בחוף הקריבי. כאחוז אחד הם מהגרים ממוצא סיני. בשנים האחרונות נוספו לאוכלוסייה גם מהגרים מארצות הברית. קוסטה ריקה מהווה יעד להגירה: מאזן ההגירה הוא חיובי (0.52 מהגרים ל 1000 תושבים, ב-2002), ובכך היא נבדלת משכנותיה במרכז-אמריקה ואמריקה הלטינית בכלל, שיותר אנשים מהגרים מהן מאשר אליהן.
 יהדות קוסטה ריקה

בקוסטה-ריקה חיים כ 3000 יהודים, רובם הגדול בסן חוסה ובפרבריה. קיימים מוסדות חינוך, תנועות נוער ומוסדות קהילה. מרבית היהודים אורתודקסים ממוצא אשכנזי. קיימת גם קהילה רפורמית קטנה, שמקורה במהגרים מצפון אמריקה. מסוף שנות התשעים ניכרת תנועה של הגירת ישראלים לקוסטה ריקה, המונעת מכוח פסטורליות המקום, היציבות השלטונית, קלות ההגירה ורכישת הקרקע והשפעתו של טיוהר, מורה רוחני ממוצא ישראלי שקבע מושבו במדינה.

מקור ויקיפדיה העברית